חרדת בחינות
בחינה היא סיטואציה שבה אדם נדרש להפגין את בקיאותו וביצועיו בתחום מסוים בחייו. בחינה יכולה להיות במסגרת לימודים ויכולה להיות גם ראיון עבודה, דייט ראשון, מבחן נהיגה, פרזנטציה, ועוד שלל מצבים בהם אדם נדרש להוכיח את עצמו. כל מצב שהוא בגדר בחינה גורם להתרגשות גדולה ופחד מסוים מכשלון. התרגשות זו בדרך כלל מועילה לביצועי הנבחן וגורמת לו להיות יותר מרוכז ואף משפרת את ביצועיו.
חרדת בחינות היא מצב שבו ההתרגשות והפחד מהכשלון הופכים לדבר מאיים ומשתק, הגוף מגיב בצורה קיצונית יותר לבחינה, אדרנלין מציף את הגוף בצורה חדה ותופעות אלה גורמות לחוסר יכולת להתמודד מול הסיטואציה ולירידה משמעותית בביצועי הבחינה.
חרדת בחינות שאינה מטופלת הופכת יותר ויותר משמעותית בקרב סטודנטים, הן לקראת בחינות הקבלה והן לקראת הבחינות בתואר. מכינה קדם אקדמית מסייעת בהכנה לקראת לימודי התואר ובכך עשויה להפחית במידת מה את החרדה מלימודי התואר.
כיצד באה חרדת בחינות לידי ביטוי?
חרדת בחינות בדרך כלל באה לידי ביטוי באמצעות תופעות פיזיולוגיות שהולכות ומתגברות ככל שמועד הבחינה מתקרב. תופעות כגון הזעה מרובה, דפיקות לב מואצות, בחילות, קוצר נשימה, חוסר שינה, עלייה בלחץ הדם ועוד.
התופעה השכיחה ביותר של חרדת בחינות היא שכחה פתאומית, או כפי שהיא נקראת בסלנג: "בלאקאאוט". תופעה זאת גורמת לנבחן לאבד כל פיסת מידע שעשוי לסייע לו במעמד הבחינה, ולמעשה לאבד כל סיכוי להצלחה במעמד הבחינה.
במקרים קשים יותר, הלוקים בחרדת בחינות נמנעים לחלוטין מהסיטואציה בכל צורה שהיא, כלומר, נמנעים מלימודים, דייטים, ראיונות עבודה וכו', ולמעשה נותרים מאחור ואינם מתקדמים בחייהם.
חרדת הבחינות מובילה בדרך כלל למעגל אינסופי של תחושת אשמה וחוסר ערך עצמי, בעקבות כל הכשלונות הכרוכים בהתקפי החרדה הללו. תחושות אלה מזינות את החרדה וגורמות לה שוב ושוב לצוץ מעל פני השטח.
מהיכן נובעת חרדת בחינות?
חרדת בחינות נובעת מדחף מאוד ראשוני ואבולוציוני של האדם. דחף זה מניע את האדם הנמצא בסיטואציה מאיימת כלשהי להגיב באחד משלושת האופנים הבאים: בריחה, קפאון או מלחמה, כאשר המילה מלחמה מתייחסת ליכולת להתמודד עם הסיטואציה ולתפקד בה בצורה הטובה ביותר.
חרדת בחינות שייכת לשתי התגובות האחרות שהן קיפאון ובריחה. המוח משדר אותות של סכנה, של בריחה ושל חוסר יכולת להכיל את הסיטואציה ולמעשה "ננעל" ומוציא את עצמו מהסיטואציה הן על ידי התגובות הנפשיות והן על ידי התגובות הפיזיות.
התפתחות תגובה קיצונית של חרדת בחינות קשורה בגורמים כמו טראומה נפשית, חוויה לא טובה בסיטואציה כזאת בעבר, חרדה כללית, ביטחון עצמי נמוך מאוד ועוד מכלול גורמים נפשיים שונים.
כיצד מתמודדים עם חרדת בחינות?
טיפול בחרדת בחינות יכול להתבצע בכמה אופנים:
1. טיפול תרופתי – שימוש בתרופות הרגעה ככל שמתקרב מועד הבחינה מפחית את התסמינים, אך אינו מטפל בבעיה עצמה שממנה נובעת החרדה. כוון שחלק מן התרופות המרגיעות עשויות לפגוע בעירנות, מומלץ להיזהר עם נטילתן ולהתייעץ עם רופא. במצבים קיצוניים מאוד, בהם חרדת הבחינות משפיעה עד מאוד בתחומי החיים השונים, מומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר להתאמת טיפול.
2. טיפול פסיכולוגי – בתוך המעגל האינסופי הזה של דימוי עצמי נמוך ותחושה של חוסר מסוגלות להתמודד ושל התפתחות חרדת בחינות, ניתן לערב טיפול פסיכולוגי על מנת לשבור את המעגל הזה אחת ולתמיד. על ידי טיפול פסיכולוגי ניתן להגיע לשורש החרדה, אם היא תוצר לוואי של טראומה נפשית או חוויה שלילית כלשהי מהעבר.
3. טיפול התנהגותי – קוגניטיבי (CBT) – טיפול קצר מועד, המתמקד בדפוסי המחשבה השליליים, היוצרים את החרדה. ההבדל בין טיפול זה לטיפול פסיכולוגי הוא שכאן לא רק מבינים מהיכן הגיעו דפוסי המחשבה השליליים הללו, אלא גם מקבלים כלים מעשיים להפוך את הדפוסים הללו לדפוסי חשיבה חיוביים ומקדמים, אשר מסייעים בנטרול חרדת הבחינות או לפחות בחלק מהדרך לנטרולה, וכן לומדים כיצד ליישם כלים אלו הלכה למעשה.
